הסיכוי לשרוד לאחר דום לב מחוץ לבית החולים משתנה באזורים שונים בארה"ב, ונע בין 0.2% בדטרויט ל-16.0% בסיאטל. חלק מהשונות עשויה להיות מוסברת על ידי ההבדל בסיכוי לביצוע החייאה (CPR) על ידי עובר אורח. במחקר זה נבחן הקשר בין מאפייני השכונה שבה התרחש דום לב לבין הסיכוי לביצוע החייאה על ידי עובר אורח.
עוד בעניין דומה
הנתונים התקבלו ממרשם CARES – Cardiac Arrest Registry to Enhance Survival המנוהל על ידי ה-CDC בשיתוף עם אוניברסיטת אמורי בארה"ב. נכללו כל המקרים בין אוקטובר 2005 לדצמבר 2009, שבהם הופעל שירות 911 עקב דום לב, אך לא מקרים שבהם דום הלב ארע בבית חולים או במוסד אחר שבו יש צוות רפואי וציוד החייאה (כגון מוסד סיעודי, מרפאה, בית כלא או שדה תעופה). שכונות סווגו כשכונות עשירות אם חציון ההכנסה השנתית למשק בית היה גבוה מ-40,000$, או כעניות מתחת לרמת הכנסה זו. שכונות סווגו כשכונות "לבנות" או "שחורות" אם מעל 80% מתושביהם השתייכו לאחת הקבוצות, וכ"מעורבות" בשאר המקרים.
הסיכוי להחייאה על ידי עובר אורח גבוה יותר בשכונות עשירות (אילוסטרציה)
מתוך 14,225 מקרי דום לב, ב-4,068 מקרים (28.6%) בוצעה החייאה על ידי עובר אורח. הסיכוי להחייאה היה נמוך יותר בשכונות שסווגו כעניות: בהשוואה לשכונות שסווגו כשכונות "לבנות" עשירות, הסיכוי לביצוע החייאה על ידי עובר אורח היה נמוך יותר בשכונות "שחורות" עניות (OR 0.49, 95%CI 0.41-0.58), בשכונות "לבנות" עניות (OR 0.65, 95%CI 0.51-0.82) ובשכונות "מעורבות" עניות (OR 0.62, 95%CI 0.56-0.70).
בהשוואה לסיכוי לביצוע החייאה בשכונות "לבנות" עשירות, הסיכוי לביצוע החייאה היה נמוך יותר גם בשכונות "שחורות" עשירות (OR 0.77, 95%CI 0.68-0.86), אך לא בשכונות מעורבות עשירות (OR 1.03, 95%CI 0.64-1.65).
החוקרים מסכמים כי מאפייניה הסוציואקונומיים של השכונה שבה אירע דום לב מחוץ לבית חולים משפיעים במידה רבה על הסיכוי לביצוע החייאה על ידי עובר אורח. התמקדות בהכשרה לביצוע החייאה בשכונות שבהן הסיכוי נמוך יותר, עשויה להוביל לצמצום הפערים.
ערכה: ד"ר ורד פרכטר
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
