חדשות

פיתוח באוני' תל-אביב: מדבקה המוצמדת לעור כדי לנטר את פעילות השרירים באופן רצוף

המדבקה פותחה במרכז לננו-טכנולוגיה של האוניברסיטה, המקיים השבוע סדנת מחקר בינלאומית; המדבקה מאפשרת ניטור שרירים רציף, ביום ובלילה, בקרב חולים במחלות נוירו-דגנרטיביות ונמצאת בניסוי בבית החולים "איכילוב"

מדבקה לניטור פעולת השרירים (צילום: "אוניברסיטת תל אביב")

מדבקה אלקטרונית חדשנית, המוצמדת לעור כמו קעקוע זמני ומאפשרת לנטר את הפעילות החשמלית בשרירים באופן רציף בקרב חולים במחלות נוירו-דגנרטיביות, נמצאת עתה בניסוי בבית החולים "איכילוב".

המדבקה פותחה במרכז הננו-טכנולוגיה של אוניברסיטת תל-אביב, ובעתיד יש כוונה להשתמש בה גם לניטור מדדים פיזיולוגיים המעידים על מידת הערנות של נהגים ובתחום השיקום כדי לסייע לפגועי מוח לשפר את שליטתם בשרירים.

לילך אינזלברג, דוקטורנטית מביה"ס סגול למדעי המוח, המובילה את פיתוח הטכנולוגיה (צילום: "אוניברסיטת תל אביב")

לילך אינזלברג, דוקטורנטית מביה"ס סגול למדעי המוח, המובילה את פיתוח הטכנולוגיה (צילום: "אוניברסיטת תל אביב")

כמו כן, המדבקה עשויה לאפשר לקטועי גפיים להפעיל פרוטזות באמצעות שרירים שנותרו פעילים, ובעת ביצוע ניתוחי מוח תאפשר המדבקה לרופאים לעקוב אחר הפעילות המוחית והערנות של המנותחים.

פרטים על הפיתוח החדש נמסרו אתמול (א'), עם פתיחת סדנת המחקר הבינלאומית בתחום הננו-רפואה שמתקיימת השבוע  - עד יום חמישי, 23 ביוני - באוניברסיטת תל-אביב.

פרויקט המדבקה האלקטרונית מבוצע על ידי צוות בראשות פרופ’ יעל חנין, העומדת בראש מרכז הננו-טכנולוגיה, במסגרת פרויקט אירופי ובתמיכה חלקית של משרד הכלכלה.

המדבקה מייתרת את הצורך בג'ל הדביק שמגביר את מוליכות האלקטרודות שבהן משתמשים כיום לשם הקלטת אותות חשמליים בבדיקות רפואיות שונות, ולא מפריעה לנבדק בפעילות יום-יומית רגילה.

פרופ’ חנין מסרה כי למדבקה יש פוטנציאל יישומי נרחב בתחומי הרפואה. היא מבוססת על שילוב בין ננוטכנולוגיה מתקדמת למדבקות קעקועים זמניים הנפוצות בקרב ילדים. לדבריה, החומרים זמינים ושיטות ההדפסה הן תעשייתיות ומקובלות.

פרופ' יעל חנין עם המדבקה (צילום: "אוניברסיטת תל אביב")

פרופ' יעל חנין עם המדבקה (צילום: "אוניברסיטת תל אביב")

המדבקה עשויה משלושה חלקים: אלקטרודות פחמן, משטח דביק המשמש להדבקת קעקועים זמניים על העור וציפוי של פולימר, מוליך, המשפר את ביצועי האלקטרודות. "המדבקה מקליטה אות יציב וחזק במשך שעות, ואיננה גורמת לגירוי העור", אמרה פרופ' חנין.

בסדנת המחקר בנושאי ננו-רפואה משתתפים עשרות תלמידי מחקר וחוקרים, בין השאר מהרווארד, קרנגי מלון, אוניברסיטת שיקגו ואוניברסיטת מישיגן, לצד מוסדות מחקר בישראל ובאיטליה. בין הנושאים האחרים שיידונו בסדנה: שיטות ננו-טכנולוגיות בריפוי פצעים, נשאי תרופות, שתלים רובוטיים והדפסת רקמות בתלת ממד.

נושאים קשורים:  חדשות,  אוניברסיטת תל אביב,  ננו-רפואה,  פרופ' יעל חנים,  מדבקה,  ניטור שרירים,  אלקטורדה,  פעילות מוחית,  המרכז לננו-טכנולוגיה של אוניברסיטת תל-אביב
תגובות