הממונה על השכר באוצר פועל להשתלט על תאגידי הבריאות שליד בתי החולים הממשלתיים, הנהנים מעצמאות ניהולית. לפני כשנה, ניסיון כזה מצד אגף התקציבים נכשל, דיווח בסוף השבוע אדריאן פילוט ב"כלכליסט".
עוד בעניין דומה
הדיווח מתבסס על הערה המופיעה בדו"ח הממונה על השכר מהשבוע שעבר: "רמות השכר בתאגידים גבוהות משמעותית מאלו שבבתי החולים הממשלתיים... לעתים עד פי ארבעה. במקרים רבים, רמות שכר אלו ניתנות ללא פיקוח, אין חובת מכרזים או פרמטרים מוסדרים לקביעת רמות השכר... יש להחיל את פיקוח הממונה על השכר גם על תאגידי הבריאות, בדומה ליתר הגופים הנתמכים והמתוקצבים".
דוגמה מדו"ח הממונה על השכר: שכר רנטגנאי הוא 15.3 אלף שקל ברוטו בחודש, בעוד שמקבילו העובד בתאגיד משתכר 21.3 אלף שקל. שכר ממוצע של רופא בבית חולים - כ-20 אלף שקל, בעוד שרופא המועסק בתאגיד משתכר כ־34 אלף שקל (ללא סטז'רים).
תאגידי הבריאות הממשלתיים מנהלים יחד בין 2.5-3 מיליארד שקל ומאפשרים גיוס תרומות, קיצור תורים, גיוס כוח אדם, רכישת ציוד, ביצוע מחקרים ותגמול נוסף לרופאים. תאגידי הבריאות מהווים כשליש מפעילות בתי החולים. התאגיד הקשור ל"שיבא", לדוגמה, מעסיק כ-45% מהיקף כלל העובדים (3,500).
בדיווח צוטט מנהל "שיבא", פרופ' יצחק קרייס: "התאגידים מאפשרים לקצר תורים ולצוותים המובילים להמשיך ולעבוד בתשתיות בתי החולים גם אחר הצהריים. כך ניתן חיזוק לרפואה הציבורית". בכיר במערכת הבריאות צוטט ב"כלכליסט": "כל פעילויות התאגידים, לרבות השכר, מוסדרת בתקנות ותחת פיקוח. נתוני האוצר הם מניפולציה".