דיון סוער התנהל הבוקר (ב') בוועדת הקורונה בכנסת שעסקה בנתוני התחלואה במערכת החינוך והשפעתם על מתווה החזרה ללימודים.
עוד בעניין דומה
ראשי ערים תקפו את שר החינוך יואב גלנט ואמרו לו: "ההחלטה על מתווה פתיחת מערכת החינוך (שהתקבלה אמש בקבינט הקורונה) היא פתרון פוליטי על חשבון הילדים שלנו. הצענו פתרון מלא של חמישה ימי לימוד מלאים. למה הולכים על חצאי ימים? זה מחדל שלא נותנים לרשויות המקומיות לטפל במשבר הזה. על פי החלטת הקבינט, אין שום טעם לפתוח כך את מערכת החינוך ב-1 בנובמבר. שוב עובדים על הציבור בעיניים".
יו"ר הוועדה ח"כ יפעת שאשא-ביטון אמרה בפתח הדיון: "חייבים לחשוב על היום שאחרי. יכולנו לייצר מערכת חינוך שפועלת גם היום בצורה שונה וטובה ויותר. השיח סביב החינוך הוא אדמיניסטרטיבי ולא חינוכי. זאת הסיבה שאנחנו בנקודה הזאת".
בדיון עצמו אמרה פרופ' רונית קלדרון-מרגלית, מומחית בבריאות הציבור ואפידמיולוגיה מהאוניברסיטה העברית: "רק כ-5% ממקרי הפצת-העל של המגיפה יוחסו באופן ודאי לילדים עד גיל 17. התפרצות (הגל השני) החלה כעשרה ימים לאחר פתיחת מערכת החינוך באופן מלא, אך אחר כך נרשמה דווקא ירידה. זו ההוכחה שמערכת החינוך איננה המפיצה. ההפצה היא על ידי אנשי חינוך רבים ושונים שעוברים מכיתה אחת לאחרת. לכן יש להקפיד שאיש חינוך אחד יהיה לכל כיתה".
עוד אמרה קלדרון: "הסקר הסרולוגי הלאומי הוא מדגם של אנשים שבאים מיוזמתם לקופת חולים. ילדים לא מגיעים לבדיקות שגרתיות בדרך כלל. לכן, הילדים שהגיעו לקופות החולים לא מייצגים את הילדים מהאוכלוסיה הכללית וקשה להתייחס לשיעורי הסרולוגיה בסקר הזה. אנחנו חושבים שהחזרת מערכת החינוך עד כיתות ד' אפשרית, תוך שמירה על קפסולות. בשלב זה אנחנו לא מציעים פעילויות אחרי הצהריים לקבוצות שהן לא אותה קבוצה אורגנית מהבוקר".
בהתייחסה למגזר הערבי אמרה פרופ' קלדרון-מרגלית: "אחרי חג הקורבן החלו החתונות ההמוניות ובצפיפות רבה והיתה עלייה גדולה בתחלואה בכל המגזר. העלייה הזאת שינתה כיוון ב-14 בספטמבר. אז ניתן לראות ירידה בתחלואה, למרות שמערכת החינוך שם היתה פתוחה".
ראש שירותי בריאות הציבור, ד"ר שרון אלרעי פרייס, אמרה בדיון: "אנחנו לא מייחסים את כל העלייה בתחלואה בילדים לפתיחת שנת הלימודים. לא אמרנו שבתי הספר הם מדגרת קורונה. אמרנו שיש עלייה בתחלואה בקרב ילדים והעלייה היא הדרגתית. לבית הספר יש חלק בעלייה בתחלואה. מנתוני הסקר הסרולוגי אפשר להגיד בוודאות שאצל ילדים יש שיעור גבוה של נוגדנים חיוביים והם חולים יותר ממה שאנחנו יודעים. פתחנו את בתי הספר כשהיו חתונות ואירועים והתקהלויות. לכן, כעת אנחנו מתעקשים שלא לערבב בשלבים".
פרופ' אמנון להד, ראש החוג לרפואת משפחה באוניברסיטה העברית, אמר בדיון: "הסקר הסרולוגי אינו רלוונטי בכל הנוגע לילדים. בנוסף, חשוב לזכור שהילדים לא נמצאים בהגנה מלאה כשהם מחוץ למערכת החינוך. אני רואה אותם משחקים בקבוצות. ההדבקה יכולה להיות והם עוברים הרבה פעמים לסבים ולסבתות כדי שישמרו עליהם - אלה בדיוק האנשים שאנחנו רוצים להקטין את המגע איתם. אנחנו עשויים להוריד את הדבקות הילדים אבל להעלות חס ושלום, את התמותה".
יו"ר הוועדה ביטון הוסיפה: "כשאנחנו רואים את ציר הזמן ואת שיעורי התחלואה לפי גיל, אנחנו יכולים להתרשם שנתוני התחלואה בילדים עוקבים אחרי נתוני התחלואה במבוגרים. לפתיחה או סגירה של מערכת החינוך לא היתה השפעה על מגמת התחלואה. ארגוני הבריאות בעולם והספרות המובילה ביותר מדברים על כך שהחשיבות הגדולה ביותר היא לשמור על מערכות החינוך לילדים, וזה נכון גם עבור בני נוער. מדובר בסדר עדיפויות לאומי".
בסיכום הדיון אמרה יו"ר הוועדה ש"יש לפתוח את מערכת החינוך מגיל שש ומעלה באופן מלא ו"למצוא עוד היום מתווה לתלמידי כיתות ה'-י"ב כדי שגם הם יחזרו לשגרת הלימודים".