במחקר אשר ממצאיו פורסמו בכתב העת 'Diabetes, Obesity and Metabolism', מטרת החוקרים הייתה להעריך את התוצאים הקרדיווסקולריים והכלייתיים של אגוניסטים לקולטנים ל-1-GLPי(GLP-1 RA), ואת הקשר בין התוצאים הללו לבין ערך ההמוגלובין המסוכרר (HbA1c) או ירידה במשקל.
עוד בעניין דומה
החוקרים סרקו את מסדי הנתונים PubMed/MEDLINE,יEMBASE ו -CENTRAL אחר מחקרים אקראיים ומבוקרי אינבו על GLP-1 RA, המדווחים על אירועים קרדיווסקולריים משמעותיים (MACE, המורכבים מתמותה קרדיווסקולרית, שבץ מוחי ואוטם שריר הלב) כתוצא ראשוני. החוקרים ערכו אנליזת מטא-רגרסיה של התוצאים הראשוניים והשניוניים עם HbA1c או ירידה במשקל, ומטא-אנליזה עם מודל להשפעות אקראיות לתוצאים הללו.
החוקרים אספו נתונים של 60,800 מטופלים מתוך שמונה מחקרים אשר תאמו את הקריטריונים (ELIXA, LEADER, SUSTAIN-6, EXSCEL, HARMONY, PIONEER 6, REWIND ו-AMPLITUDE-O). טיפול עם GLP-1 RA הפחית את ה-MACE (יחס סיכונים 0.86; רווח בר-סמך של 95% 0.80-0.93; P < .001) ואת התוצאים השניוניים, הכוללים תוצא כלייתי מרוכב (0.80; 0.73-0.87; P < .001). באנליזת מטא-רגרסיה נמצא כי כל הפחתה של 1% ב-HbA1c נקשרה עם ירידה של 26% ו-35% בלוגריתם של היחס הסיכונים ל-MACEי(P = .044; R2 = 0.65) ובתוצא הכלייתי המרוכב (P = .040; R2 = 0.85), בהתאמה. עם זאת, ירידה במשקל לא נקשרה עם כל תוצא שהוא, כולל MACEי(P = .390).
לסיכום, ההפחתה בערך ה-HbA1c, ולא הירידה במשקל, נקשרה עם תוצאים קרדיווסקולריים וכלייתיים. שיעור הפחתת ה-HbA1c עשוי להעיד על התועלת הקרדיווסקולרית והכלייתית כתוצאה מטיפול עם אגוניסטים לקולטנים ל-1-GLP.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
