"אין אדם בישראל שלא מרגיש ערעור של תחושת הביטחון. זה אתגר עצום. צריך לשפר את שכר הפסיכולוגים ולהעביר את המערכת לציבוריזיציה ולזמני המתנה קצרים". כך פתח ואמר מנכ"ל משרד הבריאות, משה בר סימן טוב, בכנס שערך המכון הלאומי לחקר מדיניות הבריאות אתמול (ג') בתל אביב.
עוד בעניין דומה
הכנס שעסק באתגרי הטיפול הרפואי בקהילות ייחודיות במלחמה, בהתייחס לקהילות המפונים והחטופים, הוא חלק מסדרת מפגשי מדיניות בנושא המלחמה שמטרתם לבחון את האתגרים איתם מתמודדת מערכת הבריאות מתחילת המלחמה.
באירוע השתתפו גם אלון דוידי, ראש עיריית שדרות, אורי פינטו, מנכ"ל אשכול נגב מערבי, מנכ"לי ומנהלי מחוזות קופות החולים, יו"ר איגוד רופאי בריאות הציבור, פרופ' חגי לוין, ויו"ר מכון המדיניות והמחקר SNPI, פרופ' יוג'ין קנדל.
ד״ר ערן רוטמן, ראש חטיבת הבריאות במכבי שירותי בריאות, אמר כי בשלושת הימים הראשונים של המלחמה התקבלו בקו החירום הנפשי של הקופה יותר מ-4,050 פניות ו"מאז אנחנו לא רואים מגמת ירידה". סיגל דדון-לוי, מנכ״לית הקופה, הוסיפה כי בריאות הנפש היא אחד האתגרים הגדולים של מערכת הבריאות שנכנסה לאירוע הזה במשבר גדול. "כולי תקווה שהנושא יתוקצב ויקבל את המקום הראוי לו ברמה הלאומית״, אמרה.
ד"ר דב אלבוקרק, סמנכ״ל רפואה ב"מאוחדת", חיזק את הדברים ואמר כי גם ב"מאוחדת" נרשמה עלייה של 300% בצריכת תרופות הרגעה ושינה. הוא ציין כי "על מנת שלא יצטרכו להתמודד עם סוגיות של גמילה, בקופה מאתרים רופאים שמרבים לתת מרשמים ומדריכים אותם לגבי התמכרויות וחלופות״.
חדווה אמונה, מנהלת מחוז דרום של "כללית", התייחסה לאתגר בטיפול במפונים שנאלצו לעזוב את ביתם ואמרה כי "אזור ים המלח חסר תשתית בכל מה שקשור לבריאות, זו מועצה קטנה שבשגרה נותנת מענה ל-1,600 תושבים ועכשיו צריכה לתת מענה לכ-16,000. מהמקום הכי נמוך בעולם, הצלחנו להקים מעצמה של בריאות, וזה הרבה בזכות הגמישות של המערכת". עוד אמרה: "אי אפשר לטפל במטופלים מבלי להתייחס גם לחוסן של העובדים".
חיים פרננדס מנכ״ל "לאומית", התייחס לאתגר בחיבור בין הצוותים היהודים והערבים והדגיש כי ״צריך לזכור שמאז ומעולם ידענו לעבוד כתף אל כתף וחשוב שכולם ירגישו בטוחים ורצויים בדיוק כמו שהיה קודם למלחמה".
פרופ חגי לוין, יו״ר איגוד רופאי בריאות הציבור, המשמש כראש מדור רפואה של מטה משפחות החטופים, התייחס לטיפול הרפואי בחטופים: "בימים האחרונים אנחנו שומעים יותר ויותר על התנאים קשים בהם שהו החטופים. יש עדות בלתי נתפשת על מקרים שהציגו לילד חטוף סרטוני זוועה בכוונה להפחיד אותו, לייצר סיטואציה של חוסר שליטה, עינוי והתעללות".
עוד אמר פרופ' לוין: "אלמה אברהם (בת 85, מאושפזת ב"סורוקה") היתה מאוזנת עד ליום חטיפתה. אחרי החטיפה, פנינו עם ילדיה לצלב האדום והבאנו שקיות עם התרופות שהיא זקוקה להן, שכוללות הורמון לבלוטות התריס וביקשנו שימסרו לה אותן. לצערנו, היא הגיעה למצב של חוסר הכרה, היפותרמיה וסימני חבלות שכוללים גרירה. התייחסו אליה כמו אל חפץ״.
פרופ' לוין אמר שבמטה המאבק לשחרור החטופים הם רואים בני משפחות עם מצוקה בלתי פוסקת. "לצערנו, קיימת אצלם התפרצות של מחלות כתוצאה מהלחץ והסטרס". עוד הוסיף: "מערכת הבריאות הציבורית חייבת לצאת מאירועי השבעה באוקטובר מחוזקת. באופן מצער, בתקציב המדינה שאושר אתמול, מערכת הבריאות עדיין בסדר עדיפות נמוך מדי".
ראש עיריית שדרות אלון דוידי התייחס לאתגר הטיפול בתושבים. "כולנו נפגעי איבה ברמה כלשהי. גם אני חוויתי אירועים קשים שמצריכים טיפול. אין מישהו בעיר שלא עבר אירועים שהותירו בו צלקת. לא צריך שאנשים יבקשו טיפול אלא חשוב להגיע למצב שפונים אקטיבית לאנשים", אמר.
דוידי גם התייחס לצורך בהקמת מרכזיים רפואיים בתוך שדרות שיכולים לתת מענה בזמן חירום כמו חדר מיון קדמי. "היו חסרים לנו אמבולנסים ממוגנים. אמבולנסים שאינם ממוגנים לא נכנסו למקומות שיש בהם ירי. כתוצאה מזה, אבא של חבר שלי גסס לאורך זמן ומת. אם הרכב הממוגן שקיבלנו עכשיו היה אצלנו לפני שבעה באוקטובר, היינו יכולים להציל חיים".
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
