נכון להיום ישנה מחלקות בנוגע להשפעה של continuous positive airway pressureי(CPAP) על מניעה שניונית של תחלואה קרדיווסקולרית. במחקר שממצאיו פורסמו בכתב העת 'JAMA' מטרת החוקרים הייתה להעריך כיצד טיפול עם CPAP לדום נשימה חסימתי בשינה (OSA) משפיע על הסיכון לאירועים קרדיווסקולריים חמורים במסגרת ניסויים קליניים אקראיים.
עוד בעניין דומה
לצורך כך, החוקרים סרקו את מסדי הנתונים PubMedי(MEDLINE), EMBASE, Current Controlled Trials: meta Register of Controlled Trials, ISRCTN Registry, European Union clinical trials database, CENTRAL (Cochrane Central Register of Controlled Trials) ו-ClinicalTrials.gov עד ל-22 ביוני 2023.
החוקרים אספו ניסויים קליניים אקראיים אשר התייחסו להשפעה הטיפולית של CPAP על תוצאים קרדיווסקולריים ותמותה במבוגרים עם תחלואה קרדיווסקולרית ו-OSA, וערכו מטא-אנליזה על individual participant dataי(IPD) ומידע איכותני.
לצורך כך, שני סוקרים סרקו רשומות באופן בלתי תלוי והעריכו מחקרים ראשוניים בעלי טקסט מלא העשויים להתאים להכללה, חילצו נתונים והצליבו לאיתור שגיאות. כמו כן, החוקרים ביקשו את ה-IPD מהכותבים של המחקרים הנבחרים (SAVE, ISAACC, RICCADSA).
על מנת להעריך את השפעת הטיפול עם CPAP על הסיכון לאירועים קרדיו- וצרברווסקולריים חמורים (MACCEs: major adverse cardiac and cerebrovascular events) חוזרים, החוקרים השלימו מטא-אנליזות חד ודו-שלביות ל-IPD באמצעות מודלי רגרסיית קוקס של השפעות מעורבות. זאת ועוד, החוקרים ערכו אנליזת on-treatment עם marginal structural Cox models תוך שימוש בהסתברות הפוכה של שקלול הטיפול לצורך הערכת ההשפעה של דבקות טובה לטיפול עם CPAP (≥4 שעות ביום).
החוקרים העריכו את נתוניהם של 4,186 משתתפים שונים (82.1% גברים; מדד מסת גוף [סטיית תקן] ממוצע, 28.9 [4.5]; גיל [סטיית תקן] ממוצע, 61.2 [8.7] שנים; ממוצע [סטיית תקן] מדד apnea-hypopnea, 31.2 [17] אירועים לשעה; 71% עם יתר לחץ דם; 50.1% מטופלים עם CPAP [ממוצע דבקות {סטיית תקן} 3.1 {2.4} שעות ביום]; 49.9% לא מטופלים עם CPAP [טיפול רגיל], משך מעקב ממוצע [סטיית תקן] 3.25, [1.8] שנים).
התוצא הראשוני של המחקר הוגדר כמאורע ה-MACCE הראשון, אשר היה דומה הן בקבוצת ה-CPAP והן בקבוצה ללא CPAP (יחס הסיכונים, 1.01 [רווח בר-סמך של 95%, 0.87-1.17]). עם זאת, באנליזת on-treatment לפי marginal structural model הודגם כי סיכון נמוך יותר ל-MACCE נקשר עם דבקות טובה יותר לטיפול עם CPAP (יחס הסיכונים, 0.69 (רווח בר-סמך של 95%, 0.52-0.92]).
לסיכום, דבקות בטיפול עם CPAP נקשרה עם סיכון נמוך יותר להישנות של MACCE. החוקרים מציינים כי ממצאיהם מצביעים על כך שדבקות בטיפול מהווה גורם מפתח במניעה קרדיווסקולרית שניונית בקרב חולי OSA.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
